גז"ד לשני מורשעים בשוד וחטיפת שלושה קטינים בצוותא

שני הנאשמים שבפניי הורשעו, על פי הודאתם, במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות חטיפה - עבירה לפי סעיף 369 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ו שוד - עבירה לפי סעיף 402(א) + 29 לחוק העונשין. 

במסגרת הסדר הטיעון לא הייתה הסכמה לעניין העונש ונקבע כי הטיעון יהיה חופשי.  

1.         עובדות כתב האישום :

            בתאריך 28.08.2011, סמוך לשעה 16:15, נסעו הנאשמים באזור צומת שטראוס בעכו ברכב סיטרואן סקסו, נהוג בידי נאשם 1.

            באותה עת שהו במקום המתלוננים הקטינים, ה.ח יליד שנת 1996, מ.כ.ח יליד שנת 1994 ומ.ח.ח יליד שנת 1994, שהיו בדרכם למקום מגוריהם בכפר שעב. ברשות מ.כ.ח הייתה שקית ובה פריטי ביגוד, שרכש קודם לכן, בסכום כולל של כ-1,600 ש"ח. 

            הנאשמים שהבחינו במתלוננים, החליטו לחטוף ולשדוד אותם, ניגשו אליהם והציעו להסיעם ליעדם בכפר שעב. המתלוננים נענו להצעתם של הנאשמים בחיוב.

            במהלך הנסיעה ביקש נאשם 2 מהמתלונן ה.ח להשתמש בטלפון הסלולארי שלו לביצוע שיחת טלפון. המתלונן נענה לבקשה והעביר לו את הטלפון הסלולארי שלו.

            בהגיע הרכב לצומת יאסיף, ביצעו הנאשמים פניית פרסה תוך שהם מסבירים למתלוננים את הסטייה מהדרך, בכך שעליהם למסור דבר מה לאדם מסוים וכי הדבר יארך זמן קצר ואחר מכן ימשיכו ליעדם,. והמתלוננים קיבלו את ההסבר והמשיכו בנסיעתם עם הנאשמים.

            הנאשמים נכנסו לחורשה סמוכה וירדו מהרכב, בעוד נאשם 2 אחז בטלפון הסלולארי. המתלוננים יצאו אחריהם מהרכב, כשהשקית של מ.כ.ח נשארה ברכב.

            הנאשמים שוחחו ביניהם על העברת כלי נשק ובתוך כך, נאשם 1 ניגש לתא המטען של הרכב והוציא מתוכו חפץ דמוי אקדח, בו החזיק כל אחד מהנאשמים, לסירוגין, תוך כדי דימוי דריכתו.

            משביקשו המתלוננים ה.ח ומ.כ.ח לקבל חזרה את הטלפון הסלולארי והשקית ובה הביגוד, סירבו הנאשמים להחזירם. במהלך וויכוח שהתגלע בין הצדדים הכה נאשם 1 את המתלונן ה.ח בכוח במצחו, באמצעות החפץ דמוי האקדח ודחף אותו בחזהו. כתוצאה מכך נגרם למתלונן ה.ח שפשוף במצחו, מעל לגבה השמאלית.

            בהמשך, איימו הנאשמים כי יירו במתלוננים אם יעזבו את המקום לפניהם, נכנסו לרכב ועזבו את המקום כשהטלפון ושקית הביגוד ברשותם.

            המתלוננים המתינו עד שהנאשמים עזבו את המקום ולאחר מכן עזבו את החורשה וניגשו לכביש הקרוב, שם פגשו בתושב כפר שעב שהסיעם לביתם.

            במעשיהם המתוארים לעיל, פיתו הנאשמים, בצוותא חדא, את המתלוננים ללכת מהמקום בו הם נמצאים באמצעי תרמית, וגנבו בצוותא חדא דבר מהמתלוננים ובשעת המעשה או בתכוף לפניו או אחריו ביצעו ואיימו לבצע מעשה אלימות באדם כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלם או כדי  למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, כשהם מצוידים בנשק קר שיש בו כדי לסכן או לפגוע, וכאשר בשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הכו אדם והשתמשו באלימות אחרת כלפי גופו.

2.         ראיות לעונש :

גיליון הרשעות קודמות נאשם  2:

מטעם המאשימה הוגש גיליון הרשעות קודמות של נאשם 2 (תע/1). עיון בגיליון ההרשעות מעלה כי נאשם 2 הורשע בעבר בתקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש והוטל עליו תשלום פיצוי למתלונן והתחייבות להימנע מעבירת אלימות (ת"פ 9127-05). כמו כן הורשע בעבירת היזק לרכוש במזיד והוטל עליו מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, לבל יעבור כל עבירה בה הורשע במשך 3 שנים ופיצוי למתלוננת (ת"פ 3904-05).

מטעם נאשם 1  העידו מר מוחמד אגברייה, אביו של נאשם 1 , מר חנוך שפירא ו מר מאזן גנאים.

מר מוחמד אגברייה מסר כי היה המום כששמע על מעורבות בנו, נאשם 1, באירוע והוא שהסגיר אותו פיזית למשטרת עכו. לדבריו, תחילה סירב לדבר עם נאשם 1, ורק לאחר שנוכח לדעת כי חרטתו כנה שב לדבר עמו ומוכן להחזיר אותו לעבודתו.